קרן ילדנו נוסדה בשנת 1953. בעת ייסודה יעדה היה להעניק חינוך משלים וא-פורמלי לילדים של עולים שאך הגיעו ארצה, ונתקשו להתערות בחברה הישראלית המבוססת. היא הקימה מרכזי-יום, בהם זכו החניכים לקבל תמיכה וסיוע במטלות שהוטלו עליהם בבתי הספר, ובמסגרת זאת גם עשתה לחיזוק הדימוי העצמי ולהעצמת הזהות היהודית והלאומית. בד בבד הופעלו במרכזי הקרן חוגים ותוכניות שעסקו בתרבות הפנאי של הצעירים.היא הקימה מרכזי-יום, בהם זכו החניכים לקבל תמיכה וסיוע במטלות שהוטלו עליהם בבתי הספר, ובמסגרת זאת גם עשתה לחיזוק הדימוי העצמי ולהעצמת הזהות היהודית והלאומית. בד בבד הופעלו במרכזי הקרן חוגים ותוכניות (11 במספר) שעסקו בתרבות הפנאי של הצעירים.

מפת הפעילות הבלתי פורמלית בישראל השתנתה והתפתחה, ולראשי קרן ילדנו היה ברור כי עליהם להגדיר את ייחודה ואת שליחותה מחדש. מרכזיה המשיכו, אם כן, להוות עבור רבבות ילדים וילדות מסגרות חינוכיות משלימות, שמלבד היותם מגן בפניהם מחיי הרחוב המסוכנים ומהעזובה החברתית, גם סייעו בחיבורם לחברה הישראלית המתהווה. עם זאת, אין ספק כי שיטות הפעילות בהן נהגה הקרן בעבר שוב אינן מתאימות למציאות בת-ימינו. אי לכך, החליטה הקרן להתאים את פועלה באופן הדרגתי לצרכי ישראל המשתנים תוך הפעלת תכניות איכותיות ובאמצעות העסקת אישים בעלי מוניטין מוכח בתחומים.

הקרן הציבה בראש מעייניה את הנושא החברתי כנושא הקריטי ביותר, מכל בחינה, לעתידה של ישראל. היא אימצה תכנית, שבמרכזה עומדת מחויבות לסגירת הפערים, בין מי שגורלו הציב אותו מעבר לחומת הברזל הסוציו-אקונומית, החוסמת בפניו את הגישה למאגרי המידע והחינוך, ובכך פוגמת בקידומו בחברה הישראלית ופוגעת במיקומו במערכותיה, לבין אלה שזכו והוצבו מהעבר השני, ובשל כך זוכים לקידום בהווה ולמיקום מבטיח בעתיד. סגירת הפערים או, למצער, צמצומם, אינה מטרה היכולה להתקיים ללא מאמץ ולכן הקרן יישמה פעולות רבות ומגוונות המקדמות ופותחות אופקים למען הפרט, החברה והקהילה.